עורך דין כונס נכסים בתל אביב
|
|
חפש עו"ד- לדוגמה עו"ד כונס נכסים בתל אביב
עורך דין כונס נכסים אביב
כינוס נכסים
כינוס נכסים הוא הליך משפטי הכולל תפיסת נכס ושליטה בו, כך שניתן יהיה להיפרע ממנו. בדרך כלל, הוא נפתח במצב בו נושה זכאי, בתיווך כונס הנכסים, לממש רכוש של אדם פרטי, קבוצת אנשים או חברה, ששועבד כבטוחה על חובות שלא שולמו
במשפט הישראלי, קיימות שלוש קבוצות עיקריות של הליכים הקרויים "כינוס נכסים": הליך אחד הוא מינוי כונס נכסים במסגרת סדר הדין האזרחי. ההליך השני הוא מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט. ההליך השלישי הוא מינוי כונס נכסים בדיני החברות, לאכיפת שעבוד צף שהוטל על נכסי חברה. זה האחרון הוא הטיפוס המוכר והמתוקשר של כינוס נכסים, ואליו מתכוונים כאשר אומרים שחברה "נמצאת בכינוס נכסים" או "מונה לה כונס נכסים". למרות שכינוס נכסים מהסוג השלישי מרכז משקל כלכלי רב יותר, אנשים פרטיים עשויים להיתקל בעיקר בכינוס מהסוג השני (בהוצאה לפועל או בבית המשפט). יחד עם זאת, בישראל, נושא ההפרדה בין סוגי הכינוס השונים אינו מפותח ביותר, בין השאר עקב היעדר חקיקה מספקת בנושא ואי-בהירות של דברי החקיקה הקיימים. נראה כי אף בקרב העוסקים בתחום, מושגים ומסגרות נורמטיוויות שונות משמשות בערבוביה. למשל, בית משפט עשוי לקבוע בדיעבד, לגבי כינוס נכסים שהתחיל כהליך מסוג אחד, כי לעניין מסוים היה זה כינוס מסוג אחר
במונח "כינוס" נעשה שימוש גם בפשיטת רגל: בשלב שלפני ההחלטה על פשיטת רגל, בית המשפט יכול לתת "צו כינוס" לנכסי החייב. צו זה מעביר את נכסי החייב לשליטת הנאמן. על אף הדמיון הלשוני, "צו כינוס" שונה בתכלית מכינוס נכסים במובן הנדון כאן. צו הכינוס הוא רק שלב פרוצדורלי, סוגיה המוכלת במלואה במסגרת הליך פשיטת הרגל. שלא כמו כינוס נכסים, אין מטרתו להיטיב עם נושה מסוים, אלא עם כלל נושי החייב
דיני כינוס הנכסים אינם קשורים בהכרח לדיני חדלות הפרעון. אדם יכול להיות כשיר-פרעון, אך עדיין ימונה עליו כונס נכסים, פשוט מכיוון שלא שילם את חובו לנושה אחד ספציפי (שהוא נושה מובטח). אותו נושה יבקש להיפרע מן השעבוד; הנכס יגרע ממצבת הנכסים של האדם שלא שילם, יחד איתו יפרע החוב, והעסקים ימשכו כרגיל. אולם בפועל, קיים קשר בין חדלות פרעון לבין כינוס נכסים. זאת מכיוון שרק לעתים נדירות, אדם כשיר-פרעון יפסיק להחזיר חובות דווקא לנושה מובטח שלו. הדבר נכון במיוחד בישראל, בה מרבית הנושים המובטחים הם בנקים. כמעט כל חברה עסקית נמצאת במערכת יחסים ארוכת-טווח עם בנק כזה או אחר, המהווה את מקור האשראי העיקרי שלה. אם חברה מתקרבת לחדלות פרעון, היא תפסיק קודם כל לשלם לנושים הלא-מובטחים (כגון ספקים). רק כשלא נותרת עוד ברירה (מצוקת המזומנים חמורה במיוחד), החברה תפגע במערכת היחסים שלה עם הבנק – הנושה המובטח – ותפסיק לשרת גם את חובותיה אליו. או אז, יתאפשר מינויו של כונס נכסים. לכן, במרבית המקרים בהם מתבצע כינוס נכסים, הדבר מהווה אינדיקציה לכך שהחברה נמצאת במצב של חדלות פרעון הסוגים של כינוס נכסים. זאת בניגוד, למשל, לדין בבריטניה ובמספר ארצות אחרות של המשפט המקובל, בהן הנושים עצמם רשאים למנות את הכונס.מאחר שהסדרי ראייה הם גם זכות הניתנת לאב לראות ולהיפגש עם ילדיו הקטינים, רשאי האב לאכוף את קיומם בכמה אמצעים, כלהלן
פנייה למשטרת ישראל: ניתן להגיש כנגד האם המפרה הסדרי ראיה תלונה רשמית במשטרה בגין אי-קיום צו שיפוטי. לשם הגשת תלונה יש להציג בפני המשטרה עותק (מקורי) של החלטת בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, בנוגע להסדרי הראיה (לרבות במקרה של הסכם גירושין הקובע הסדרי הראיה). המשטרה תוכל להזהיר את האם, כי תקיים את הסדרי הראיה, ואף לפתוח לה רישום פלילי (תיק פלילי) בגין אי-קיומם (ובמקרים קיצוניים, אף להגיש כתב אישום פלילי עקב הפרת הסדרי ראיה
פנייה ישירה לשירותי הרווחה (פקידת סעד): במידה ובית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, הסמיכו את פקידת הסעד לקבוע פחה או בית הדין הרבני לפקידת הסעד סמכויות לקבוע את הסדרי ראיה, בהחלט ניתן לפנות אליה ולבקש ממנה להתריע ולדרוש מהאם, כי תאפשר לאב קיום של הסדרי ראיה, ובתוך כך גם להזהירה שבמידה ותסכל את זכותו להסדרי הראיה תוגש פנייה מטעמה לערכאות השיפוטיות
הגשת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד האם לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני: במסגרתה ניתן לעתור להטלת עונש של קנס כספי בגין כל פעם בה האם מונעת את קיומם של הסדרי ראיה מצדו של האב
הגשת תביעת לשינוי של קביעת המשמורת וקבלת משמורת על הילדים: במקרים קיצוניים, כאשר מניעת הסדרי הראיה חוזרת על עצמה, ניתן לפנות לערכאות ולקבוע, כי התנהלות כאמור גורמת נזק לילדים ומצביעה על מסוגלות הורית לקויה של הורה המונע קיום של הסדרי ראיה מההורה האחר
כינוס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט
כינוס נכסים זה מעוגן בסעיפים 53-54 לחוק ההוצאה לפועל
53. מינוי כונס נכסים
א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב
ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו
ג) הודעה על מינוי כונס נכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי
54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים
א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב
ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים
ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל
ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת
כינוס נכסים הוא הליך משפטי הכולל תפיסת נכס ושליטה בו, כך שניתן יהיה להיפרע ממנו. בדרך כלל, הוא נפתח במצב בו נושה זכאי, בתיווך כונס הנכסים, לממש רכוש של אדם פרטי, קבוצת אנשים או חברה, ששועבד כבטוחה על חובות שלא שולמו
במשפט הישראלי, קיימות שלוש קבוצות עיקריות של הליכים הקרויים "כינוס נכסים": הליך אחד הוא מינוי כונס נכסים במסגרת סדר הדין האזרחי. ההליך השני הוא מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט. ההליך השלישי הוא מינוי כונס נכסים בדיני החברות, לאכיפת שעבוד צף שהוטל על נכסי חברה. זה האחרון הוא הטיפוס המוכר והמתוקשר של כינוס נכסים, ואליו מתכוונים כאשר אומרים שחברה "נמצאת בכינוס נכסים" או "מונה לה כונס נכסים". למרות שכינוס נכסים מהסוג השלישי מרכז משקל כלכלי רב יותר, אנשים פרטיים עשויים להיתקל בעיקר בכינוס מהסוג השני (בהוצאה לפועל או בבית המשפט). יחד עם זאת, בישראל, נושא ההפרדה בין סוגי הכינוס השונים אינו מפותח ביותר, בין השאר עקב היעדר חקיקה מספקת בנושא ואי-בהירות של דברי החקיקה הקיימים. נראה כי אף בקרב העוסקים בתחום, מושגים ומסגרות נורמטיוויות שונות משמשות בערבוביה. למשל, בית משפט עשוי לקבוע בדיעבד, לגבי כינוס נכסים שהתחיל כהליך מסוג אחד, כי לעניין מסוים היה זה כינוס מסוג אחר
במונח "כינוס" נעשה שימוש גם בפשיטת רגל: בשלב שלפני ההחלטה על פשיטת רגל, בית המשפט יכול לתת "צו כינוס" לנכסי החייב. צו זה מעביר את נכסי החייב לשליטת הנאמן. על אף הדמיון הלשוני, "צו כינוס" שונה בתכלית מכינוס נכסים במובן הנדון כאן. צו הכינוס הוא רק שלב פרוצדורלי, סוגיה המוכלת במלואה במסגרת הליך פשיטת הרגל. שלא כמו כינוס נכסים, אין מטרתו להיטיב עם נושה מסוים, אלא עם כלל נושי החייב
דיני כינוס הנכסים אינם קשורים בהכרח לדיני חדלות הפרעון. אדם יכול להיות כשיר-פרעון, אך עדיין ימונה עליו כונס נכסים, פשוט מכיוון שלא שילם את חובו לנושה אחד ספציפי (שהוא נושה מובטח). אותו נושה יבקש להיפרע מן השעבוד; הנכס יגרע ממצבת הנכסים של האדם שלא שילם, יחד איתו יפרע החוב, והעסקים ימשכו כרגיל. אולם בפועל, קיים קשר בין חדלות פרעון לבין כינוס נכסים. זאת מכיוון שרק לעתים נדירות, אדם כשיר-פרעון יפסיק להחזיר חובות דווקא לנושה מובטח שלו. הדבר נכון במיוחד בישראל, בה מרבית הנושים המובטחים הם בנקים. כמעט כל חברה עסקית נמצאת במערכת יחסים ארוכת-טווח עם בנק כזה או אחר, המהווה את מקור האשראי העיקרי שלה. אם חברה מתקרבת לחדלות פרעון, היא תפסיק קודם כל לשלם לנושים הלא-מובטחים (כגון ספקים). רק כשלא נותרת עוד ברירה (מצוקת המזומנים חמורה במיוחד), החברה תפגע במערכת היחסים שלה עם הבנק – הנושה המובטח – ותפסיק לשרת גם את חובותיה אליו. או אז, יתאפשר מינויו של כונס נכסים. לכן, במרבית המקרים בהם מתבצע כינוס נכסים, הדבר מהווה אינדיקציה לכך שהחברה נמצאת במצב של חדלות פרעון הסוגים של כינוס נכסים. זאת בניגוד, למשל, לדין בבריטניה ובמספר ארצות אחרות של המשפט המקובל, בהן הנושים עצמם רשאים למנות את הכונס.מאחר שהסדרי ראייה הם גם זכות הניתנת לאב לראות ולהיפגש עם ילדיו הקטינים, רשאי האב לאכוף את קיומם בכמה אמצעים, כלהלן
פנייה למשטרת ישראל: ניתן להגיש כנגד האם המפרה הסדרי ראיה תלונה רשמית במשטרה בגין אי-קיום צו שיפוטי. לשם הגשת תלונה יש להציג בפני המשטרה עותק (מקורי) של החלטת בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, בנוגע להסדרי הראיה (לרבות במקרה של הסכם גירושין הקובע הסדרי הראיה). המשטרה תוכל להזהיר את האם, כי תקיים את הסדרי הראיה, ואף לפתוח לה רישום פלילי (תיק פלילי) בגין אי-קיומם (ובמקרים קיצוניים, אף להגיש כתב אישום פלילי עקב הפרת הסדרי ראיה
פנייה ישירה לשירותי הרווחה (פקידת סעד): במידה ובית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, הסמיכו את פקידת הסעד לקבוע פחה או בית הדין הרבני לפקידת הסעד סמכויות לקבוע את הסדרי ראיה, בהחלט ניתן לפנות אליה ולבקש ממנה להתריע ולדרוש מהאם, כי תאפשר לאב קיום של הסדרי ראיה, ובתוך כך גם להזהירה שבמידה ותסכל את זכותו להסדרי הראיה תוגש פנייה מטעמה לערכאות השיפוטיות
הגשת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד האם לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני: במסגרתה ניתן לעתור להטלת עונש של קנס כספי בגין כל פעם בה האם מונעת את קיומם של הסדרי ראיה מצדו של האב
הגשת תביעת לשינוי של קביעת המשמורת וקבלת משמורת על הילדים: במקרים קיצוניים, כאשר מניעת הסדרי הראיה חוזרת על עצמה, ניתן לפנות לערכאות ולקבוע, כי התנהלות כאמור גורמת נזק לילדים ומצביעה על מסוגלות הורית לקויה של הורה המונע קיום של הסדרי ראיה מההורה האחר
כינוס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט
כינוס נכסים זה מעוגן בסעיפים 53-54 לחוק ההוצאה לפועל
53. מינוי כונס נכסים
א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב
ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו
ג) הודעה על מינוי כונס נכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי
54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים
א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב
ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים
ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל
ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת